כיבוש השממה שבלב
יעל הר-לב
אדם לגורלו מחפש משמעות
הוא קשוב לקולות ולנוף מבחוץ ומבפנים
כשהוא פוגש איזו מהות
הוא לומד אותה, אורז ומפנים.
אדם צועד אל גורלו
כל בוקר הוא מקפיד לקום
הוא נצמד אל הסיבה שלו
לפגוש שוב מחדש את היקום.
ולפעמים לוקח לו חיים שלמים
ואז, פתאום לפתע
בין השורות, בין השגרה, בין התלמים
הוא מוצא איזו פואנטה.
הוא מתרווח בתוכה, ולא מרפה
והחיוך שלו מחוף אל הר, והנשמה
הנוף מולו כל כך יפה
הוא בתוכו, אולי כבש לראשונה, את השממה.