פורים
אני מחכה לפורים כל השנה
מכינה את התחפושת, מסיכה וכל היתר,
יום אחד, שבו אני שונה
אף אחד, לא מזהה אותי ממטר.
אני משתוללת ורוקדת, איזה כיף,
צוחקת כל הזמן,
ורק כשהגוף שלי ממש עייף
אני ''מתיישבת'' על אוזני המן.
הכי קשה לי בפורים, אני אומרת,
זה דווקא הרגע שאחרי ה''סערה''
להפסיק פתאום להיות אחרת
להפסיק פתאום להיות זרה.
אני שולחת את עצמי לחופש, קצת,
נהנית בלי להתבייש בכלל, או מה,
ואז, פתאום, עוד רגע קט,
צריך שוב לחכות לעוד שנה תמימה.