קמתי הבוקר
קמתי בבוקר, כמו בכל יום
בדרכי אל הכיתה, מלא חשק
והנה, אני מבחין כך פתאום:
לצד הדרך – מונח לו פתק.
ובזו הלשון סקרנית במיוחד, עם עתיד,
מונחות המילים ששינו את בגרותי
מאז, מרצדות הן במוחי תמיד
לכל מקום הן מלוות אותי.
''ואף אחד במקומך
לא יחייה את החיים האלה
אז קום ולך לך, כי הם שלך
כל צעד, כל תגלית הם פלא.
כי בין המילים,הפשוטות לכאורה
מסתתרת אמת עמוקה
בין שמיים לארץ, מבעד לתפאורה
החיים מקבלים משמעות לעיתים, אפילו בין דקה לדקה.