דרשה בחריזה
ערב טוב לכולם!
כל מי שמכיר אותי יודע,
שאני בעד שיחה קצרה ומתומצתת
ואם יש דבר שאני לא אוהב
זה לדבר על דברים שהשתיקה להם מומלצת.
אבל הערב, אני חורג מהרגלי, כי ההורים ביקשו דרשה
אז אימא, אבא- רציתם? קבלו, בבקשה !
אתחיל מזה שאני באמת מתרגש
ליתר דיוק- אין לי מושג מה פה מתרחש.
מי אתם, כל האורחים, שגודשים את הארגז במתנות שאני אוהב ?
לא זוכר שהיו לי תכניות להיות ככה פתאום- סלב.
ניגשים אלי, נותנים חיבוק, תמונה למזכרת
כאילו שאני איזה דוגמן צמרת (מה- זאת אומרת).
אפילו שאת רובכם אף פעם לא פגשתי
(את חלקכם אולי ראיתי פעם ואז שכחתי)
אני מנחש שאתם חברים של ההורים, אולי מכירים מהעבודה, מהגנון
ואולי בכלל מהצבא, מהתיכון.
קשה להאמין שבאתם מכל הארץ לחגוג את הגיעי לגיל מצוות
אבל רגע, חכו, אני עדיין ילד – תנו עוד קצת ליהנות!
ומה זה כל המנות החמות שבאות מהמטבח ?!
מי ישלם עליהן? לא אני, זה מובטח.
אבל עזבו, העיקר שאתם כאן, וכל מה שקורה הוא לשביעות רצוני
אז תודה שבאתם
ןמקווה שאתם כמוני נהנים.