לך
הנר עומד להיכבות כבר-אבל אני יושבת וכותבת לך.
השעווה מכסה את השולחן-
אבל דקה לפני שזה נגמר, אני אומר את מה שאני חושבת:
אם הייתי יודעת שתברח לי כ''כ מהר -לא הייתי נשארת,
אם הייתי יודעת שתבעיר בי אש חמה שאני רואה אותך,
בדיוק כמו הנר שמחמם אותי עכשיו, שכ''כ קר בחוץ,
ואני מרגישה כ''כ בודדה שאתה לא איתי -
הייתי מנסה יותר.
אני לא יכולה להביע במילים את הרגשות שלי כלפייך -
כי זו לא אהבה.
מה שהתחיל כ''כ יפה ומתוק,
והיה נראה שיכול להחזיק מעמד-
נמס לו עכשיו ממש מול עיניי- וקשה לי לוותר על זה.
טיפות הגשם בחוץ כבר כיסו את הרחוב בשלוליות ענק-
כאילו שהשמיים בוכים יחד איתי.
ההשתקפות שלי דרך החלון כ''כ לא ברורה -
חצי צוחקת, חצי בוכה-
ואני לא באמת יודעת מה ההרגשה -
אני הרי לא אוהבת אותך.
אבל אני יודעת שהיינו יכולים להיות מאושרים יחד,
היינו יכולים לאהוב יחד.
זהו- הנר כבה, וזו לבטח תהיה השורה האחרונה -
החושך עכשיו משאיר בי תהיות עלינו -
אבל לזה אין תשובה!