גנן

הגנן עוזב את הגינה, הפרידה קשה עליו-

הוא כבר התרגל לטפל בגינתו,

לטפח את העצים, לשמור על הפרחים.

הוא נזכר בימים בהם התחיל לטפח את הגינה-

ימים בהם הצמחים היו רק נבטים זעירים

והוא טיפל, שמר, לעיתים אף חייך עליהם,

צפה בהתפתחותם וראה כיצד הם הופכים

מנבטים זעירים לניצנים רכים,

מניצנים לפרחים, לשיחים.



הוא אהב אותם מאוד למרות שמדי פעם

נדקר על ידי קוציהם המשוננים.

הוא ידע שמלאכתו הסתיימה,

שיש פרחים שעדיין לא פרחו,

שיש כאלה הזקוקים לחיוך...

אבל עליו לעזוב.



הוא מקווה שהפרח ימשיך לפרוח,

שהרי הוא היה רק מסייע, ולגן יש קיום משלו.

הוא מקווה שהגן ידע להפיק תועלת

מהגננים הרבים שעוד יבואו.

אולם יותר מכל הוא מקווה שלעצים ולפרחים

תהיה חוכמה להתאחד, ולעזור זה לזה,

ורק אז הם יגלו שהגן שלהם הוא

היפה והמיוחד מכל גן אחר!



תודה על שאפשרתם לי להכיר את הגן

היפה והמיוחד הזה ולהיות חלק ממנו,

מעריכה ואוהבת,

יצירת תמונה מטקסט יצירת גלוית אנימציה
הברכההבאה
הברכההקודמת