עוד רגע עבר,

והכאב עדיין כו מר.

השתיקה מחקה את הבכי,

ואת הדימע שזלגה על הלחי.

החיוך שזרח על פני

עכשיו, הוא מבט עגום בעני.

עוד לילה ללא שנה עבר,

והזיכרון הישן חזר.

אותם ימים של דבש,

''התעדו'' והשאירו עוקץ.

החלום שכימעט התגשם,

נותת ללא כול שם!