ילד אחד ישב וחיכה וחיכה...
אחרי שיצא מסיפור אחד, לנוח בינתיים,
אבל ההפסקה נעשתה פתאום מאוד ארוכה
הוא רצה כבר להיכנס לדף אחד או שניים.
הוא מאוד אהב להיות בתוך סיפור מרשים
בין מילים, מחשבות, הוא הרגיש מצויין
כך גם פגש חברים חדשים
כך גם תמיד היה לו עניין.
בסביבה הלכו כל הספרים לנמנם
והוא ישב...וחשב... וחשב...איך לשנות את גורלו
אולי במקום לחכות לסיפור שלהם
הוא יכתוב בעצמו סיפור משלו.
עכשיו הוא גמר לחכות
הושיב לפניו דפים לבנים
והתחילו לצאת לו מילים מתוקות
והרבה מאוד עניינים.
מילה אחת בין הרבה עניינים
לא רצתה כבר לחכות, קצרת סבלנות
בין עונות, בין חגים, בין שכנים,
נעמדה ואמרה:'' סקרנות''.
ישב אז הילד בתוך המילה שהייתה עסוקה
היא חיכתה לאורחים בעיניים מחייכות
סיפור שרצה להיכנס – לא המתין אף דקה.
התקבל בידיים שמחות
ובתוך הסיפור פוגש מתיידד
ילד שבא לבקר
''הו, כמה הרגשתי בודד''
התיישב, ואחר כך סיפר.
ובאו הרבה ידידים, חברים,
ודודים ובני משפחה
בין כולם התהלכו אז הרבה סיפורים
והייתה שם הרבה – גם שמחה.
ואתם ילדים, אם סקרנות בליבכם
משוחחים, מלבנים עניינים, צמאים לשיחה מעוררת,
סיפור שעולה כך עכשיו בראשכם
סקרנות היא מילה נהדרת.
