לפני שנים רבות,

בממלכה כה עתיקה,

חיה נסיכה יפה וחמודה.

היו לה חברים בכל הגילאים,

גם קטנים, גם גדולים.

ובהגיע יום הולדתה של הנסיכה האהובה,

התאספה המועצה לדון במאודע,

וכנהוג באותה ממלכה עתיקה וחשובה,

היה צריך לחשוב על ברכה יפה ונפלאה.

חשבו היועצים שעות רבות,

הוזמנו גם סופרים מארצות נכבדות,

ישבו כולם ואמצו את מוחם

אך, לא מצאו ברכה שתהלום את נסיכתם.

לפתע קם יועץ אחד צעיר,

ובחיוך קם והצהיר:

מצאתי את הברכה שתתאים יותר מכולם,

לא היה ממנו מאושר בעולם.

פתח ואמר בשמחה ובגיל, כך:

נסיכה אהובה, יפה ונחמדה,

מרחשי ליבנו לך אנו שולחים

צרור ברכות וזרים של איחולים.

שיהיה רק המון מזל טוב

ברכה והצלחה,

ושיתמלאו משאלות ליבך לטובה.

שיהיו לך עוד הרבה שנים מדהימות

ושתאהבי בחברתנו להיות.

שתפרחי כמו פרח מקסים, ותדעי שנאהב אותך לעולמים!!!!!!