על אף שהיום הזה כ''כ מיוחד,

התאריכים בביתנו לא מזיזים לאף אחד.

אבל מתוך רצון ואולי מעט חובה

אני מרגישה לכתוב לכם, את זו הברכה:



כבר 22 שנים, מ- 74 נכון ?

ואפשר בלב שלם לומר שזה המון.

אהבה שכזאת שלעולם לא דועכת

ועם הזמן החולף היא רק מתחזקת.



המבט האוהב, העינים המאירות,

היופי, החום והידיים הרכות.

הביחד הזה, המלווה אתכם תמיד,

האופי בו אתם תמיד יודעים מה להגיד.



הפתיחות, הכנות, ה''אני'' וה''אנחנו'',

האכפתיות, הכיף ובעצם כולנו.

וזוג שכזה (כמה נדוש להגיד)

הוא מן הסרטים, ע''כ כל אחד יעיד.



בקלות ובמחשבה פותרים כל משבר,

וחיים בקצב בו הכל עובר.

עם לא מעט רגעים של כאב ונפילה,

תמיד קמים וממשיכים בעידוד ובתקווה.



ואולי זה נשמע כמו שיר סיום טפשי,

אך הפעם זה באמת מליבי שלי.

וביום המיוחד לי ופי כמה לכם,

אני רוצה לאחל את כל הטוב בשבילכם.

תשארו תמיד יחד, אוהבים ושמחים,

מקווה שתרוו מאיתנו נחת, אם לא היום-

עוד כמה שנים.