חברה טובה
קבלת שבת ואני יושבת
בין דני, לאלה, בגן
אלה היא הילדה שאני הכי אוהבת
אחר כך, קצת פחות, את יונתן.
ואחרי שמדליקים נרות, ואחרי הכל
אתי הגננת אומרת שבת שלום, ומברכת
אנחנו מיד מתחילים לאכול
ואחר כך אמא באה, וצריך ללכת.
אני באה הביתה ומטלפנת לאלה, מתחננת
מבקשת שתבוא לשחק,
אבל אלה בכלל לא מעוניינת
היא בדרך למישהו אחר.
ואני עצובה ואמא מסבירה לי שוב
שיש הרבה ילדים בגן, ואפשר לשנות, שכדאי,
אבל לי תמיד נעשה עצוב
שמישהו מעדיף ילד אחר על פניי.