אתמול בלילה הספדתי אותה, את האהבה שלי אליך.
שוב אני בורחת לי מהצרות , יושבת אני כאן מנגנת ,
חסר לי
נגבו את הדמעות, קנחו את האף כי למרות שהכל היה וחלף
רציתי לדעת שאת שלי רציתי לקחת אותך איתי
אותך אני רואה אולי פעם בשנה.. ופתאום עכשיו אני מרגישה.. אהבה אלייך
כואבת המחשבה שאהבתנו נגמרה אל תשכח איך היינו כמה צחקנו כמה בכינו
חייתי באשליות, הלילות הפכו לזכרונות,
חוף הים שמי התכלת
יש פרידות שניגמרות בחיוך, ויש פרידות שניגמרות בדימעה,
והנה את עכשיו בוחרת ללכת והנה את עכשיו נפרדת
מי אני בלעייך מי? מי אני בלי נישוקייך מי?
ילדה אבודה ילדה מסכנה
להתראות לך אהבה ראשונה תודה שבאת לבקר גם עם זאת תהיה הפעם ה-א-ח-ר-ו-נ-ה
אני ישבתי והתייסרתי בגלל מריבות לא הפסקתי לבכות שעות על גבי שעות
למה כשאתה לא איתי אני בוכה... למה כשאתה לא איתי אז אני רוצה...
סבתא .. עברו כבר שנתיים , והגעגועים עדיין מציפים ,
כשנכנסת לחיי הייתי אחרת כשנכנסת לחיי הייתי מופנמת רגישה ושאר רגשות
כשהלב בוכה, אף אחד אינו שומע.
אהבתי אהבה מיוחדת הייתי בטוחה שרק אותך אני אוהבת
לשרי! למרות שלא הכרתי אותך שנה,שנתיים האמתי בקושי חודשיים!
היו רגעים טובים, והיו רגעים מרים,
פרידה זה תמיד דבר עצוב זה דבר שבלב ולכן זה חשוב,
רק אתמול עוד היינו יחד , הייה לי טוב !
פרדות..תמיד קשות במיוחד שניפרדים מאהבה,מאהבה שחשבנו שתהיה לכל החיים.
גם כשכואב לי בלב את לצידי כשאני בצרה את לידי
זה כבר כמה ימים מרגישה מבפנים איך העצב צוחק לי
מה אומר ליבי מה הוא מספר?
געגועים את הימים, כולם ספרתי,